נפגעי פעולות איבה

מי נחשב "נפגע פעולת איבה"?

ההגדרה רחבה הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים. נפגע פעולת איבה הוא אדם שנפגע – פיזית או נפשית – כתוצאה מ: הכלל החשוב: ההכרה נקבעת על ידי משרד הביטחון – לא הביטוח הלאומי עצמו. אבל הביטוח הלאומי מבצע את התשלומים ומטפל בשיקום.

• פיגוע טרור (דקירה, ירי, פיצוץ, דריסה)
• ירי קסאמים, פצמ"רים, טילים – גם אם הפגיעה הנפשית ולא פיזית
• פגיעה עקיפה – נוכחות בזירת האירוע, ראיית האירוע, שמיעת הפיצוץ מקרוב
• פגיעה בדרכים סמוכות לאזורי לחימה
• חשיפה לרצף של אירועים ביטחוניים המצטברים לפגיעה נפשית
• חטופים שחזרו מהשבי
• בני משפחה ראשונה של נפגעים – במקרים מסוימים גם הם זכאים לזכויות

הפגיעה השקופה: PTSD ופגיעות נפשיות

זה אחד הנושאים שאנחנו הכי מדגישים – כי רוב הנפגעים שמגיעים אלינו לא פצועים פיזית. הם פצועים נפשית. פוסט טראומה, חרדה, דיכאון, הפרעות שינה, קשיים בתפקוד יומיומי, חוסר יכולת לעבוד – כל אלה הם פגיעות אמיתיות, מוכרות, ומזכות בזכויות מלאות. הבעיה: הפגיעה הנפשית קשה הרבה יותר להוכחה. הביטוח הלאומי דורש הוכחת קשר סיבתי ישיר בין האירוע לבין הפגיעה בתפקוד. אנשים רבים שסובלים מפוסט-טראומה לא מצליחים להסביר לוועדה את עוצמת החרדה, חוסר היכולת לישון, חוסר הריכוז, הפגיעה ביחסים ובעבודה. אנחנו עובדים עם מומחים בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה שיודעים לבנות תיק ראיות שמתאר לא רק "מה קרה באירוע" – אלא "איך החיים נראים אחרי האירוע". זה ההבדל בין הכרה לדחייה. חשוב לדעת: נפגעי חרדה, פוסט-טראומה וחטופים שחזרו מהשבי זכאים למימון טיפולים משלימים עוד לפני שעברו ועדה רפואית. לא צריך לחכות.

הזכויות הכלכליות: הרבה מעבר לקצבה חודשית

הזכויות לנפגעי פעולות איבה מקיפות בהרבה ממה שהרבה אנשים יודעים. המדינה בנתה מערכת שלמה של תמיכה – אבל היא לא מגיעה אוטומטית. צריך לדרוש אותה.

תגמולים כספיים

• תגמול טיפול רפואי (תט"ר) – תחליף להכנסה מעבודה לתקופת ההחלמה – משולם לנפגעים שלא יכולים לעבוד בגלל הפגיעה. זכאי גם מי שלא עבד לפני הפגיעה, מגיל 14 ומעלה.
• קצבת נכות חודשית – לנפגעים שנותרה להם נכות קבועה – פיזית או נפשית. הסכום נגזר מאחוזי הנכות שנקבעו בוועדה הרפואית ומשיקולים נוספים.
• מענק חד-פעמי – עבור דרגות נכות שאינן מזכות בקצבה חודשית.

טיפולים רפואיים – ללא עלות, ללא הגבלת זמן

כל טיפול רפואי הקשור לפגיעה – ניתוחים, שיקום, פסיכותרפיה, פיזיותרפיה, תרופות, מכשירים – ממומן במלואו. לא על ידי קופת החולים, אלא ישירות על ידי המדינה. כולל:

• טיפולי רפואה משלימה לנפגעי פוסט-טראומה ופגיעות ראש
• ביטוח בריאות משלים – 75% ממומן למי שזכאי
• טיפולים שהיו נדחים בקופות החולים – ניתנים דרך מסלול האיבה

דיור ורכב

• מענק רכישת דירה – לבעלי דרגת נכות מיוחדת
• מענק אחזקת דירה – לבעלי נכות קשה
• הלוואות ומענקים להתאמת הדיור – מעקות, מעלון, הרחבת פתחים
• מימון רכישת רכב רפואי – בתנאים מסוימים
• פטור מאגרת רישוי ומיסים על רכב
• מימון דוד שמש לבעלי נכות 100% מיוחדת

שיקום מקצועי

• לימודי הסבה ממומנים במלואם
• קורסים והכשרות מקצועיות
• ליווי תעסוקתי אישי
• סיוע בפתיחת עסק עצמאי
• השתתפות בהוצאות נסיעה לעבודה וללימודים

מענקים שנתיים

• מענק ציוד ביתי – לרכישת מכשירי חשמל ביתיים
• דמי חימום וקירור – השתתפות בחשבונות
• מענקי חגים – לבעלי נכות בדרגות מסוימות

מענקים למשפחה

• מענק נישואים – לנפגעים בדרגת נכות 100%
• מענק לידה לנפגעת שהיא אם חד-הורית
• מענק נישואי ילד לנפגעים בדרגות קשות
• זכויות לבני משפחה מטפלים

ניידות ונגישות

• תג חניה לנכה – זכאות אוטומטית בתנאים מסוימים
• פטור מתשלום למלווה בכניסה למקום ציבורי
• נעלים אורתופדיות ממומנות
• כיסא גלגלים וציוד ניידות

הפגיעה הנפשית vs. הפגיעה הפיזית: שני מסלולים שונים

פגיעה פיזית (שבר, פציעה, אמפוטציה, פגיעה בראש): הוכחה קלה יחסית – יש רישום בחדר מיון, צילומים, ניתוחים. האתגר הוא להבטיח שנקבעים האחוזים הנכונים ושמוצות כל הזכויות הנלוות. פגיעה נפשית (PTSD, חרדה, דיכאון): זהו המסלול הקשה הרבה יותר. צריך להוכיח: האתגר הגדול: ועדות רפואיות רואות את הנפגע דקות ספורות. אדם שמציג היטב, ש"שולט בעצמו" בפני רופאים – עלול לצאת בלי הכרה. ואנחנו יודעים בדיוק איך להכין אתכם לרגע הזה.

• שהייתה חשיפה לאירוע שמתאים להגדרת פעולת איבה
• שיש קשר סיבתי בין האירוע לפגיעה הנפשית
• שהפגיעה הנפשית מתורגמת לפגיעה תפקודית בחיי היום-יום

מה שאנשים לא יודעים שמגיע להם

• "נפגעתי בחרדה/הלם – האם אני זכאי?" – כן, גם פגיעה נפשית בלא פגיעה פיזית מזכה. גם אם לא אושפזתם, גם אם "התאוששתם" – אם יש השפעה מתמשכת על חייכם, מגיע לכם.
• "הייתי בקרבת האירוע אבל לא פגוע ישירות" – פגיעה עקיפה (נוכחות בזירה, ראיית האירוע, שמיעת פיצוץ מרחק קרוב) מוכרת גם היא במקרים רבים.
• "נפגעתי בפצמ"ר על הבית – האם זה נחשב?" – כן. פגיעה מירי, פצמ"ר, טיל, אפילו פגיעה מזכוכיות שנשברו בפיצוץ – כל אלה יכולים להיות מוכרים.
• "ילד שלי נפגע נפשית בעקבות אירוע – מה הזכויות שלו?" – ילדים (מגיל 14) זכאים לתגמולים. ומתחת לגיל זה – ייתכן שיש זכויות דרך הורים.
• "אני לא בטוח שהאירוע שלי יוכר – שווה לנסות?" – תמיד שווה לבדוק. ההכרה נקבעת על ידי הרשות המאשרת במשרד הביטחון, ולא תמיד ברור מראש מה יוכר. יש לנו ניסיון לדעת מתי יש סיכוי ומתי לא.

הליווי שלנו: רגישות של אנשים, נחישות של לוחמים

נפגעי פעולות איבה צריכים שני דברים שנראים סותרים: עדינות אנושית כלפי הטראומה שעברו – ונחישות בלתי מתפשרת מול המערכות הבירוקרטיות. אנחנו מתמחים בדיוק בשילוב הזה. אנחנו יודעים לשמוע, להבין, ולהתחשב בקצב שלכם – ובו-זמנית לדחוף, לדרוש, ולא לוותר על שקל אחד שמגיע לכם.

• הכרה בפגיעה – מול הרשות המאשרת במשרד הביטחון
• בניית התיק הרפואי – לפגיעה פיזית ולפגיעה נפשית גם יחד
• ייצוג בוועדות הרפואיות – הכנה מדויקת ולא להשאיר כלום לאקראי
• מיצוי כל הזכויות הנלוות – שיקום, מענקים, דיור, רכב, ביטוח בריאות
• ערעורים – אם ההכרה נדחתה או אחוזי הנכות נמוכים מהמגיע
• ליווי לטווח ארוך – כי הצרכים משתנים עם הזמן והמצב הרפואי

מה שעברתם לא יחזור. אבל הזכויות שלכם – כן

המדינה חייבת לכם. לא בתור חסד – בתור חוק. כל שנה, מאז הקמתה, ישראל מכירה בכך שמי שמשלם את המחיר של הביטחון הלאומי – צריך לקבל גב.